רב רעף בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

לפני בקשה של הנתבע, מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "המבקש") לחייב את התובעת, המשיבה (להלן: "המשיבה"), להשיב על השאלות שלא נענו, לטענתה, באופן ראוי או בכלל, וכן לחייב אותה בגילוי מסמכים ספציפיים שהיא סירבה לגלות.

רקע

עניינה של תובענה זו הוא בנזקים כספיים שנגרמו למשיבה, לטענתה, בגין פעולות שהמבקש התחייב לבצע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, ולא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי או באופן לקוי.

בכתב התביעה טוענת המשיבה כי היא רכשה, בשנת 2000, ממדינת ישראל, באמצעות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמ"ת") וההסתדרות הציונית העולמית - חטיבת התיישבות שטח מקרקעין באזור התעשיות שח"ק לצורך בניית מבנה תעשייה שיועד להקמת מפעל לייצור דלתות.

לטענת המשיבה, פיתוח פארק התעשיות לרבות המגרשים המצויים, מצוי באחריות משרד התמ"ת, ובאחריותו לדאוג ליישור וסידור הקרקע, לבנות קירות תומכים, מדרכות וכו'.

לטענת המשיבה, במועד מסירת המגרש לידיה, ביום 5.4.00, התחייב משרד התמ"ת לדאוג, בין היתר, לשינוי תב"ע נקודתית במגרש, אך הוא הפר התחייבות זו ולא עשה דבר.

לטענת המשיבה, משהתברר כי משרד התמ"ת אינו ממלא אחר התחייבותו כאמור, פעלה המשיבה באופן עצמאי למול הרשויות המקומיות לשינו התב"ע הנקודתית, ושכרה לצורך כך מהנדס. לטענתה, ביום 22.3.04 אושרה התב"ע הנקודתית.

כמו כן, טוענת המשיבה בכתב התביעה כי עם "עליית" המשיבה על הקרקע למטרת ביצוע העבודות, הופתעה לגלות כי פיתוח הקרקע, אם וככל שבוצע, נעשה על ידי המבקש או מי מטעמו באופן לקוי, כך שלא ניתן היה להתחיל בביצוע בנייה על המגרש.

לטענת המשיבה, היא פנתה מספר פעמים למבקש בבקשה לטפל בליקויים, אך פניות אלה לא נענו במידה ובמועדים מתאימים. לכן, פעלה המשיבה באופן עצמאי ליישור וסידור הקרקע, ושילמה על כך מכיסה.

בתביעה שבכותרת נתבע החזר תשלום להוצאות פיתוח הקרקע ופיצוי בגין האיחור בהתחלת ביצוע העבודות להקמת המפעל על ידי הקבלן. בנוסף, טוענת המשיבה, כי המבקש לא החל בבניית הקיר התומך במועד כפי שהתחייב. בכתב התביעה מעלה המשיבה טענות נוספות להפרת התחייבויות מצד המבקש, אשר גרמו לעיכוב בהקמת המפעל על כל ההשלכות הכרוכות בכך.

בגין מחדלי המבקש הנטענים, הוגשה התביעה שבכותרת, בסך כולל של 1,886,639 ₪.

טענות הצדדים, דיון והכרעה

המבקש טוען כי השאלות שלא נענו והמסמכים הספציפיים שהתבקשו ולא גולו, רלוונטיים לנושא התובענה וכי המשיבה מתחמקת מהיענות לדרישה באופן מכוון.

דין הבקשה להתקבל ברובה כמפורט להלן:

ביחס לבקשה למענה על שאלות ספציפיות – על המשיבה להשיב כדבעי על השאלות הבאות מתוך השאלון: 4-1, 14-10, 25-21 ו-38.

השאלות רלוונטיות לנושא התובענה.

גם אם התשובה לשאלה מצויה בכתבי הטענות, אין הדבר מהווה טעם מספיק לסרב להשיב לשאלה בשאלון, ואין די בהפניה לכתב הטענות (ראה למשל תשובות לשאלות מס' 2, 3, 11, 12). אין דין טענה שנטענה בכתבי הטענות כדין תשובה שניתנה בתצהיר תשובה לשאלון.

המשיבה שיפרה חלק מתשובותיה הבלתי מספקות, לטענת המבקש, במסגרת התגובה לבקשה, אולם שיפור זה צריך להיעשות במסגרת תצהיר תשובה לשאלון, ולא די בציון התשובה לשאלה במסגרת התגובה לבקשה (ראה למשל תשובות לשאלות מס' 10, 13, 25).

באשר לתשובה לשאלה 4, על המשיבה לתת תשובה מדויקת ככל הניתן.